החלטה בתיק ב"ל 12816-05-11

תביעה זו עניינה בקשה להכיר בפגיעה בגבו של התובע כ"פגיעה בעבודה" מיום 10.3.10.

רקע עובדתי

1.         התובע יליד 1974. עבד כשכיר בחברת "רפי את רפי בע"מ", העוסקת במכירת מזגנים.

2.         במסגרת תפקידו הרים התובע מעת לעת אביזרים שונים הנוגעים למערכות מיזוג אוויר ובתוכם גם מזגנים.

3.         ביום 10.3.10 (יום רביעי בשבוע) פנה התובע למנהלו והודיע לו כי הוא סובל מכאבי גב חזקים ועל כן הוא נאלץ להפסיק את יום העבודה. התובע לא שב לעבודה למחרת בשל כאבים וביום 13.3.10 (מוצ"ש) משהחל לחוש בהרדמות רגלו הימנית, פונה באמבולנס לבית החולים קפלן, שם אושפז עד ליום 17.3.10.

4.         בבירור הרפואי שנערך לתובע נמצא כי לתובע בלט דיסק בגובה L4 - S1, עם לחץ על השורש הימני ברצסוס.

5.         ביום 11.4.10 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה ואולם בהחלטתו מיום 1.8.10 דחה הנתבע את התביעה.

            על החלטה זו נסובה התביעה שבפנינו.

6.         מטעם התובע העיד הוא עצמו ואילו מטעם הנתבע העיד מנהל בחברה שבה עבד התובע, מר אורן ביטון (להלן - " מר ביטון").

טענות הצדדים

7.         לטענת התובע, ביום 10.3.10 בשעה שעסק בהעמסת מזגן ממשטח לרכב (להלן - " האירוע"), חש לפתע כאב חד בגב התחתון. לדבריו, הפסיק מיד לעבוד, ניגש לנוח ובהמשך משהמשיך לחוש בכאב חזק, פנה לביתו.

            לטענת התובע, במשך כשלושה ימים שכב בביתו ומשהחל לחוש בהירדמות ברגלו, פונה לבית החולים, אושפז ונמצאה פגיעה בעמוד שדרה מותני.

            לגרסת התובע, פגיעתו נובעת מהאירוע ובשל כך יש להכיר בו כמי שנפגע בעבודתו.

8.         לטענת הנתבע, התובע לא הוכיח את קיומו של האירוע התאונתי שלו הוא טוען. לדבריו, אין טענת התובע עולה בקנה אחד עם עדות המנהל והרישומים הרפואיים והתובע לא הציג כל עדות ישירה לאירוע. משכך יש לדחות את התביעה אף מבלי להזדקק למומחה רפואי.

9.         עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת התרחשותו של  האירוע.

המצע המשפטי

10.        סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 מגדיר "תאונת עבודה" כך -

" תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו..."

הלכה פסוקה היא, כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא. מכאן, כי יסוד הכרחי לקיום "תאונת עבודה" הוא קיומה של  "תאונה" (בג"ץ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי, פ"ד נח(5) 104) וקיומה של "חבלה". כל אחד מהתנאים היא עובדה הצריכה לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת העובדות המהווה עילת תביעה, על התובע להוכיח אותה (ראה לעניין זה דב"ע נג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נב/0-88 כאמל קופטי - המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד - אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסדפד"ע ל"א 241).